הטיפול בבעיות מוטוריות באמצעות רכיבה הוא מגוון וחולש על תחומים רבים:

​

כבר במהלך מלחמת העולם הראשונה  (1914-1918), הכירה ממשלת אנגליה  ברכיבה ככלי טיפולי יעיל בשיקום פצועים בעלי פגיעות ראש שחזרו משדה הקרב.

​

בשנת 1960 נבדקה השיטה לראשונה מחקרית והוכחה כיעילה.

​

כיום הרכיבה הטיפולית מוכרת ככלי טיפולי יעיל ע"י כל קופות החולים בישראל.

​

ההצדקה לשימוש ברכיבה ככלי טיפולי נעוצה בתנועת הסוס: צעד הסוס מספק תנועה מדויקת, חלקה, ריתמית וחזרתית. נמצא, כי לאורך מחזור ההליכה של הסוס, מרכז הכובד שלו מוסט בשלושה ממדים  באופן הדומה להסטת  מרכז הכובד של  אגן האדם במהלך הליכה. עובדה זו מאפשרת לנכים שאינם הולכים באופן עצמאי, לתרגל את תנועת ההליכה.

מטופלים רבים מדווחים על שינויי והתקדמות בנושא שיווי המשקל בהליכה, שיפור בכוח ושיפור בכאבי הגב הנובעים מישיבה הממושכת על כיסא הגלגלים או ישיבה בכלל.

​

הסתגלות לתנועת הסוס, מנח הגוף במהלך הרכיבה, בשילוב עם חום גופו של הסוס נמצאו מפחיתים טונוס פתולוגי מגדילים טווחי תנועה ומעודדים חיזוק שרירי.

​

באופן כללי, תנועת הסוס מספקת גרייה סנסורית משתנה  למערכת הוסטיבולרית, למערכת הפרופרספציה, גירויים שטחיים וגירויים ויזואליים. לפיכך משמש הסוס כלי  מצוין לחזק את הכוח, שליטת הגו, היציבה הכללית, שיווי המשקל והסיבולת, תוך כדי מיקוד בלימוד אסטרטגיות שונות לנשיאת משקל ותוכניות מוטוריות.

​

תנועת הסוס מציעה יתרון נוסף המתבטא בכך, שאת הגירויים השונים ניתן לווסת ולהתאים לרמת הקושי הנדרשת למטופל.

​

הטיפול מתבצע בחוץ באווירה נעימה ומשוחררת, בשונה כל כך מחדרי הטיפולים הקונבנציונליים.

​

בנוסף להיבטים הפיזיים יש משמעות גם להיבטים הרגשיים שמתאפשרים בעקבות טיפול זה, היבטים כמו החזרת השליטה והעצמאות.